בהמשך לכתבה "יחיד או חברה" שהתפרסמה באתר, גם בפני עסק קטן ניצבת לעיתים סוגייה – האם להתאגד כעוסק מורשה (יחיד) או כעוסק פטור? כתבה זו מעלה את השיקולים העיקריים שיש להתחשב בהם כדי לקבל החלטה נבונה בסוגייה זו:
ההבדל המהותי בין עוסק מורשה לעוסק פטור הוא שהעוסקים הפטורים אינם גובים מע"מ על העסקאות ואינם מזדכים במע"מ על התשומות ולכן אינם חייבים בדיווח חודשי/ דו חודשי למס ערך מוסף. בכל הנוגע לדיווח למס הכנסה ולביטוח לאומי – אין כל הבדל בין העוסקים. העוסק הפטור מוציא קבלות בלבד עבור תקבוליו ואינו נדרש בהוצאת חשבוניות.
עוסק פטור לצורך מע"מ יכול להיות רק עסק שמחזור עסקאותיו (הכנסותיו) אינו עולה על 73,300 ₪ בשנת 2010. כמו כן – קיימת רשימת עוסקים שאינם יכולים להיות עוסקים פטורים ובהם רופאים, עורכי דין, מהנדסים, רואי חשבון, בעלי בי"ס לנהיגה וכו'.
בהתאם לכך, לעוסקים שיכולים להתאגד כעוסק פטור ישנם כמה שיקולים:
כעוסק מורשה – דיווח תקופתי למס ערך מוסף יכול להיות כרוך בעלויות של מאות ₪ חודשיים ליועצי מס או לרואי חשבון. עלויות אלה נחסכות לעוסק הפטור. לעוסקים מורשים ישנה אפשרות לבצע את ניהול החשבונות והדיווחים בעצמם וכך לחסוך שכר טירחה זה. עם זאת – דיווח זה דורש מקצועיות, זמן וטירחה.
עוסק פטור יכול להציג מחירים זולים יותר מאשר מתחריו, העוסקים המורשים. לדוגמה: באם מורה פרטי שהוא עוסק מורשה ומעוניין לגבות על שעת הוראה 100 ₪ – הוא מחוייב לגבות מהלקוח גם 16% מע"מ ועלותו ללקוח היא 116 ₪. זאת בעוד שעוסק פטור יגבה 100 ₪ בלבד או לחלופין יגבה 116 ₪ שכולם יישארו בכיסו.
מנגד – לעוסק מורשה ישנה אפשרות לדרוש תשומות בגין הוצאותיו השונות, להבדיל מהעוסק הפטור וכך הוא יוכל לקזז או לדרוש משלטונות המע"מ סכומי כסף עבור רכישות דלק, טלפון, ציוד משרדי וכו'.
לעיתים ישנם שיקולים מנהליים – כאשר לקוחות דורשים מהעסק להיות עוסק מורשה ולהוציא חשבונית (ולא קבלה בלבד) או פסיכולוגיים – כאשר העסק מאמין שיצליח לשווק ולמתג את עצמו טוב יותר בתור עוסק מורשה. שיקולים אלה יהיו בדרך כלל "לטובת" העוסק המורשה.
סיכום: נראה שבמרבית המקרים, כאשר ישנה אפשרות לכך, שיקולי החסכון ומניעת הבירוקרטיה המובאים בסעיפים 1 ו-2 הינם משמעותיים יותר עבור בעל עסק קטן. עם זאת – יש לבחון את משקל השיקולים 3 ו-4 ולהגיע להחלטה מושכלת.
מטרת כתבה זו היא להביא לידיעתכם מידע כלכלי.
אין להשתמש במידע זה ללא התייעצות עם אנשי המקצוע במשרד.